עצות לחברים

1. להפיץ את הידיעה

כאשר מתקבלת הודעה אודות לוויה או שבעה, תמיד נכון להפיץ את המידע מייד לעוד מעגלי חברים. מה שיאפשר למכרים להתארגן ולהגיע, אם לא ללוויה עצמה אז לימי האבל. חשוב כמובן לוודא היכן יושבים האבלים.

2. עזרה בארגון

ימי האבל דורשים ארגון, לכן גם בשבעה חייב להיות מישהו שירכז את העניינים. מומלץ לברר מי מרכז את העזרה, כך עזרתך תינתן בדיוק היכן שנדרשה.  מה ניתן להציע?

• סיוע בציוד: כאשר מדובר בסוכת אבלים לרוב ידרשו כסאות וספסלים. כך גם לגבי כלים חד-פעמיים, מיחם או כל ציוד אחר שעולה בדעתך
• עזרה בבישול עבור האבלים תורנות אוכל זה דבר מקסים ונפלא. 
• תורנות מנחמים: אם יש לך קשר לחברים כדאי לארגן חלוקת החברים לקבוצות כך שיגיעו לכל אורך ימי האבל.

3. איך להתנהג?

• כדאי לברר מראש האם מדובר בניחום אבלים דתי או חילוני ומה הם מנהגי האבלות הנהוגים כדי למנוע מבוכה.
• אם קבעת ללכת עם עוד אנשים לשבעה, השתדלו כמה שניתן להתגודד סביב האבל, והמנעו ממצב שאתם מדברים בינכם בלבד

מומלץ לא לבוא לפני תשע בבוקר.

שעת הצהריים: המנעו מביקורים בין 14:00-16:00.
כבר מאוחר: אם השעה כבר 22:00, גם אם ישנם אנשים, צריך ללכת. ימי האבל קשים לאבלים, גם הם רוצים לאכול ארוחת ערב וגם לישון.

אם הגעת לשבעה בשעה סבירה, אבל הדלת סגורה ויש שקט חשוד. יש מצב ... שהשבעה בעצם הסתיימה .

4. מה לא לעשות

• עדיף להימנע מעצות והנחיות - אין לומר האבלים מה צריך לעשות, כל אדם מתאבל בדרכו יש לכבד זאת.
• אין לשבת בכיסאות הנמוכים של האבלים. הם עבור האבלים.
• עדיף בלי "זה נורא! מה תעשו עכשיו? איך תמשיכו לחיות בלי ראש המשפחה???"
• עדיף לא להתקשר. אם אין ברירה שלחו ווטסאפ או סמס. המנעו מלהעמיד את האבלים המצב בו הם משוחחים בטלפון כשיושבים לידם מנחמים.
• סלפי ניחומים ממש לא מתאים.

5. אחרי ימי האבל

• אם לא הספקת להגיע בזמן ימי האבל, עדיין ישמחו לשמוע ממך בשיחה או הודעה.
• לשמור על קשר שיחת טלפון של שלוש דקות. או הודעה של 30 שניות, יכולים לפעמים לעשות את כל ההבדל.
• להזמין חשוב להמשיך ולכלול את האבלים בתכניות שלך, הם יחליטו מתי מתאים להם להצטרף ובכל מקרה ידעו שחשבת עליהם.